נגישות
גודל פונט
ניגודיות בהירה כהה
הצהרת נגישות
איפוס נגישות

ארגונים לעזרה עצמית: פריחה בעיתה

מאת: פרופ' חיים חזן, אוניברסיטת תל-אביב

האם פריחתם המתעצמת של ארגונים לעזרה עצמית היא מקרית ואקראית ויש יסוד לחשוש שמא יחלפו כשם שצצו, או שמא עדים אנו לתופעה של קבע שקנתה לה שביתה במקומותינו מתוקף טיבה ומהותה של החברה בה אנו חיים?

לכאורה אפשר היה לסבור שבתרבות המקדשת את האינדיבידואליזם התחרותי ואת "האדם הכלכלי", לא יהיה מקום להתאגדות על בסיס של גורל משותף. אך המציאות אינה מתנהגת על פי ציפיות אלה. בדברים שיובאו לעיל נבקש לתהות על מקורותיה של התופעה כמו גם על תכונותיה כפועל יוצא של רוח הזמן החברתית של ימינו.

למעשה מייצגת תופעת העזרה העצמית ניסיון לקיים מסגרת חדשה למשא ומתן תמידי המתנהל בין הפרט לבין מוסדות וארגונים חברתיים. חברת המונים מאופיינת באין-סוף הסדרים ארגוניים, פיצול של מסגרות התייחסות ופירוק של מערכות-על ערכיות, מסורות ותרבות. על הפרט ששואף להשפיע על גורלו לפעול בשני שדות כוח המנוגדים זה לזה. האחד הוא תהליכי דיפרנציאציה מואצים היוצרים מציאות עתירת שירותים, מתווכים, מחויבויות וקבוצות, והאחר הוא השאיפה והצורך, דווקא לנוכח תהליך זה, להשתייך, למצוא מסגרת להזדהות ומכנה משותף בין-אישי. דו ערכיות זו הולכת ומתחדדת ככל שמתעצמים תהליכי הפוסט-מודרניזם שתוצאתם אבדן דרך של פשר ומשמעות. עקב כך מתחזקת השאיפה לעוגנים חברתיים מוכרים ואמינים. על אחת כמה וכמה במצבים של אי-וודאות קיומית.

אפשר להצביע על כמה היבטים מרכזיים של מצב עניינים זה כאשר כל אחד מהם מבהיר גורם אחד בהיווצרותם של ארגוני עזרה עצמית. לא לחינם משופעת הספרות הסוציו-אנתרופולוגית ואף הפסיכולוגית בדיונים אין קץ על זהות ואחרות. זוהי עדות לתמורה הולכת ונמשכת במהות היחסים הבין-אישיים בחברתנו: מקשרים המבוססים על הכרות הדדית רב-ממדית המקיפה מכלול תכונות חברתיות כלכליות-תרבותיות של הזולת – יחסים שאפינו חברות פשוטות - ועד למגעים חד-ממדיים, חולפים לעתים מזדמנים, לא מחייבים וקצרי טווח. אלה האחרונים הם בעיקרם יחסי תפקיד ממוקדים ותכליתיים נטולי מטען אישי, מוגבלים בזמן ללא משקעי עבר וצפיות לעתיד.

והשליטה בו מקבלים את גווניה ומאפייניה של תרבות הצריכה. נגישותו וזמינותו של מידע הופכת אותו כביכול לשווה לכל נפש ועל כן מוסר הקסם מתרבות המומחים ויודעי הח"ן שהידע נחשב לנחלתם הבלעדית. עתה עם האינטרנט ושאר ערוצי המידע החופשיים הפך הידע למצרך זול בשוק חפשי ותחרותי. עם זה, המומחים למיניהם, שאבדו במידה רבה את שליטתם על הידע המקצועי, אינם מוותרים על חזקותיהם הארגוניות ועדיין אוחזים בעמדות של שוערים לכניסה ויציאה של צרכני ידע לאחוזותיהם.

רב התסכול הנוצר כתוצאה מן הפער בין הספקנות והמבוכה עקב ריבוי מידע (או לחלופין – היעדרו), לבין העמידה בפני מומחי ידע ההופכים אותו לכוח. לכך יש להוסיף את הפרטתו של הידע, עליית התודעה הצרכנית, הציפייה לערך מוסף של שירות ושקיעתה של מדינת הרווחה.

הקהילה והמשפחה המורחבת כמסגרות תומכות משמעותיות, שניתן לגייס בעת צרה ולהישען עליה בחיי היום-יום, גם הן הולכות ונחלשות ואת מקומן תופסים התחברויות סביב עניין משותף המהוות גרעין לרשת תקשורת בלתי מחייבת שמשך קיומה והצדקת קיומה מתבססים על העניין המשותף. במילים אחרות, היחסים החברתיים הנרקמים כאן אינם בבחינת יחסים כלל, אלא בחזקת מגעים התלויים בדבר. לכאורה זוהי תופעה מדאיגה אך למעשה תוצאותיה מועילות לצמיחתם של מפגשים שלא על יסוד הכרות מוקדמת וללא מחויבות חברתית מעבר למטרת כינוסם.

תנאים אלה הכרחיים אולי לכינונן של קבוצות עזרה עצמית. אך בודאי אינם מספיקים. על מנת שקבוצות כאלה תוכלנה להתגבש ולפעול חייבים חבריהם להכריע בעד חשיפת עצמם ובעיותיהם בפני אחרים ועימם. דווקא העדר ההכרות עם האחר והעדר יחסים קודמים וממושכים אתו מסייעת בכך. ההחלטה להיחשף קשורה בהיבט מרכזי של החברה המערבית העכשווית והוא הניסיון לגבור על איסורים (טאבו) ולצמצם את השפעתם בחיי הציבור והפרט. הפלורליזם הגובר ,הסובלנות לזרים ושקיפות המידע ממתנים מאד את העמדות כלפי חריגים, סטיגמות ושונות.

כל אלה מניחים את התשתית לקבוצות תמיכה עצמית כמנגנוני תיווך של העידן המודרני המאוחר, בין היחיד לבין ארגונים ומוסדות שאינם חלק מסביבתו המיידית. אלה הם ערוצים של משא ומתן והגדרת יחסים בין הפרט לארגון בתנאים של חברה השוללת מן הפרט חלק ניכר ממשאביו ועל כן הם בחזקת מנוף להעצמה במצב בסיסי של חולשה.

קץ האידיאולוגיות הוא אכן המצע ממנו צומחות קבוצות אינטרס ממוקדות וצורות חברתיות חדשות. החלשות מערכות ערכים בעלות סמכות שחייבו את מאמיניהן, דחפה גם לפשרות וויתורים למעין "טובת הכלל" ושיחררה את הפרט לדאוג לענייניו בדרך היעילה והאופטימלית ביותר. התוצאה לה אנו עדים היא שוק מופרט ופתוח של דעות ענייניות תלויות-הקשר ונסיבות המבקשות, ללא התנצלות ותירוצים, לקדם את שקרוב ללבם או מעיק עליו.

למעלה